בכל שנה מוגשות בישראל כעשרים אלף תלונות על אלימות במשפחה, וכשישים אחוז מהן נסגרות בסופו של דבר. אבל עוד לפני שהתיק נסגר, החשוד כבר שילם מחיר כבד: מעצר, צו הרחקה מהבית, ניתוק מהילדים, ולעיתים גם פגיעה במקום העבודה. במילים אחרות, בתיקים מהסוג הזה ההליך עצמו הוא לעיתים העונש, גם כשבסוף מתברר שאין בסיס לאישום. בדיוק בשל כך, השעה הראשונה שאחרי החשד היא הקריטית: לפני מסירת גרסה במשטרה, לפני הוצאת צו הגנה, לפני הגשת כתב אישום.
חמישה דברים שחשוב לא לעשות אם נחקרתם
- אל תמסרו גרסה לפני שהתייעצתם עם עורך דין: הזכות להיוועצות היא זכות מלאה ובלתי מוגבלת, גם לפני המסירה הראשונה במשטרה.
- אל תוותרו על זכות השתיקה: שתיקה אינה "מראה אשמה", וגרסה פגומה שנמסרת בלחץ עלולה לפעול נגדכם הרבה יותר משתיקה מושכלת.
- אל תיצרו כל קשר עם המתלונן או המתלוננת, גם לא בעקיפין: הפרת תנאי שחרור או צו הגנה היא עבירה בפני עצמה, גם אם הצו עצמו יבוטל בהמשך.
- תעדו כל דבר רלוונטי: הודעות, מיילים, עדים וכל ראיה שמלמדת על הקשר שקדם לתלונה. לעיתים זו הראיה שמכריעה את התיק, בעיקר בתלונות שווא.
- אל תסתפקו בסנגוריה ציבורית בשלב הקריטי: היא נכנסת לתמונה בדרך כלל אחרי שהמשטרה כבר התחילה לפעול, בעוד שבתיקי אלימות במשפחה השלב המכריע הוא דווקא לפני מסירת ההודעה הראשונה.
נעצר בן משפחה או הוצא נגדכם צו? התקשרו עכשיו.
למה תיק אלימות במשפחה שונה מכל תיק פלילי אחר
בעבירות "רגילות" על המדינה להוכיח שהחשוד מסוכן כדי לעצור אותו עד תום ההליכים. בעבירות אלימות במשפחה קובע חוק המעצרים חזקת מסוכנות: מי שנחשד נחשב מסוכן כברירת מחדל, ועליו ההוכחה שזה לא כך. המשמעות היא שאפילו אדם נורמטיבי בלי שום עבר פלילי יכול למצוא את עצמו במעצר עד תום ההליכים על בסיס תלונה אחת בלבד, וזה מצב שדורש אסטרטגיית הגנה מדויקת לסתירת אותה חזקה.
בנוסף, חוק העונשין מכפיל את הענישה כשהעבירה מבוצעת כלפי בן משפחה:
| העבירה | עונש רגיל | עונש בתוך המשפחה |
|---|---|---|
| תקיפה | עד 2 שנים | עד 4 שנים |
| תקיפה הגורמת חבלה | עד 3 שנים | עד 6 שנים (7 אם הקורבן קטין) |
| חבלה חמורה | עד 7 שנים | עד 10 שנים |
| עבירת מין במשפחה | משתנה | עד 20 שנים |
בנוסף, ברוב העבירות הפליליות זכאי החשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום, הזדמנות לשכנע את הפרקליטות לא להגיש אישום. ברוב עבירות אלימות המשפחה החמורות, המסווגות כפשע, אין זכות שימוע כזו, כך שכל ההתמודדות צריכה להתנהל כבר בשלב החקירה והמעצר.
צווי הגנה: הענישה שמגיעה לפני המשפט
ברגע שמוגשת תלונה, המשטרה רשאית להוציא צו הרחקה לשבעה ימים, ובית המשפט יכול להאריך אותו עד שלושה חודשים ולחדשו עד שנה. בפועל, הצו אוסר עליכם להיכנס לביתכם, להתקרב למקום העבודה של בן או בת הזוג וליצור עם המתלונן או המתלוננת כל קשר, גם בעקיפין, ולעיתים מונע מכם גם את הקשר היומיומי עם הילדים. כל זה מתרחש לפני שהורשעתם בכלל, ולעיתים אף לפני שהוגש כתב אישום.
תלונות שווא: התופעה שלא מדברים עליה
מתוך עשרים אלף תלונות בשנה, כשישים אחוז נסגרות, חלקן הגדול מחוסר ראיות ולא מפני שהתלונה הוכחה כשגויה במובהק. לא מעט מהתלונות הללו מוגשות בעיצומו של הליך גירושין, מתוך נקמה או כדי לקבל יתרון במשמורת, במזונות או בחלוקת הרכוש: בית המשפט לענייני משפחה נותן משקל משמעותי לטענות אלימות, כך שתלונה במשטרה, אפילו אם תיסגר בהמשך, יוצרת לחץ משמעותי על הצד השני. החוק למניעת הטרדה מאיימת מחמיר את התמונה, מאחר שהוא מאפשר הוצאת צו גם בלי הוכחה לאלימות פיזית, רק על בסיס מעקב או תחושת איום.
מה שאפשר לעשות במצב כזה: לתעד מוקדם את הסכסוך (הודעות, מיילים, עדים), לאסוף ראיות נגדיות לטענות שבתלונה, לקבל הערכה משפטית מהירה שתבחין בין תלונה אמיתית לתלונת שווא, ובסיום ההליך, אם הסתיים בזיכוי או בסגירת תיק, לבחון הגשת תביעה אזרחית נגד המתלונן ובמקרים מסוימים גם נגד המדינה. חשוב לדעת שגם זיכוי מלא לא "מוחק" אוטומטית את הנזק שנגרם, ולכן ככל שהתיק מסתיים מוקדם יותר, בשלב החקירה ולפני הגשת אישום, כך הנזק קטן יותר.
הספקטרום המלא של אלימות במשפחה
החוק לא נותן הגדרה סגורה למילה "אלימות", והפסיקה התייחסה למעשים רבים ומגוונים: אלימות פיזית בכל רמה, גם דחיפה או חבטה בלי חבלה ממשית; אלימות מילולית ואיומים, לרבות עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת; אלימות נפשית, כמו מניפולציות, שליטה רגשית ובידוד חברתי, שקשה יותר להוכיח אך מוכרת היום גם כעבירת התעללות נפשית; אלימות מינית, מהטרדה ועד אונס, עם חומרה מיוחדת ועונשים שיכולים להגיע ל-20 שנות מאסר; ואלימות כלכלית, כמו מניעת גישה למשאבים ויצירת תלות כספית. ההגדרה של "בן משפחה" בחוק רחבה ביותר וכוללת בני זוג נוכחיים, ידועים בציבור, גרושים, ילדים, הורים וקרובים שחיו תחת קורת גג אחת.
איך אני מלווה אתכם בתיק אלימות במשפחה
הליווי המשפטי לא מתחיל בבית המשפט, הוא מתחיל בשיחת הטלפון הראשונה. בשלב החקירה אני זמין לייעוץ מיידי לפני מסירת הודעה, גם בלילה וגם בסוף שבוע, בוחן את החשד ואת נקודות התורפה שלו לפני שנמסרת גרסה, ומלווה את החקירה עצמה. בשלב המעצר אני מייצג בדיוני מעצר ימים, מגבש חלופת מעצר ראויה ומתנגד למעצר עד תום ההליכים. בשלב הצו, אני מייצג בדיון על הצו, מערער על צווים שהוצאו במעמד צד אחד, ופועל להסדיר קשר חוקי עם הילדים גם תחת הצו. מול הפרקליטות אני פועל למניעת כתב אישום או לצמצומו, ובבית המשפט אני מנהל את ההליך מתחילתו ועד סופו, כולל חקירות נגדיות וערעורים על הרשעה או על חומרת העונש.
למה לבחור בי
אני זמין 24/7 במקרים דחופים, מתוך הבנה שבתיקי אלימות במשפחה התגובה בשעה הראשונה קובעת לעיתים את גורל התיק. אני בוחן את התיק לא רק כאירוע נקודתי, אלא בהקשר המשפחתי המלא, כולל ההליכים האזרחיים המקבילים כמו גירושין, משמורת ומזונות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של כל החלטה. ולבסוף, אני מביא לתיקים האלה גם זווית נדירה: 11 שנים כקצין חקירות במשטרה, בתפקיד האחרון שלי כראש משרד חקירות, שמאפשרת לי להבין מבפנים איך נבנה תיק כזה ואיך להגן עליו נכון.